הזרע זורם באופן טבעי מהאשך אל יותרת האשך (אפידידימיס) ומשם לצינור הזרע (ואס דפרנס), כל הדרך אל השופכה.
בגברים שאובחנו עם חסימה לא ימצא זרע בנוזל השפיכה, ואם הם מעוניינים בילד ביולוגי, הם נזקקים לניתוח להפקת זרע.
דרכי טיפול במקרה של אזוספרמיה חסימתית:
- TESA – דקירה של האשך עם מחט ושאיבה של מעט רקמת אשך.
- TESE – פתיחה קטנה של מעטפת האשך וחיתוך רקמה מהאשך.
- PESA – דקירה מבחוץ של יותרת האשך והוצאת נוזל המכיל תאי זרע.
- MESA – הוצאת נוזל מהאפידידימיס בגישה מיקרוכירורגית. מתבצעת חשיפה של יותרת האשך ובהסתכלות במיקרוסקופ ניתן לגשת לצינור מורחב באזור האפידידימיס ולהשיג נוזל זרע.
שיטת ה- MESA הינה השיטה המעניקה את הסיכויים הטובים ביותר למציאת זרע בתנועה בגברים ללא זרע מסיבה חסימתית, עם שיעור הסיבוכים הנמוך ביותר, והיא השיטה המועדפת במרכזים רבים בעולם.
כיצד מבוצע ניתוח ה-MESA?
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. בחתך קטן ב-קו האמצע של שק האשכים ולרוב יש צורך בגישה רק לאשך אחד.
תחת הגדלת המיקרוסקופ מבוצע חתך במעטפת יותרת האשך ולאחר מכן חתך קטן בצינור יותרת האשך על מנת לשאוב את הנוזל המוכל בתוכו. את הנוזל מעבירים למעבדה ושם מתבצע חיפוש אחר תאי זרע אלו במיקרוסקופ (בהגדלה של פי 100-400). לפני הסגירה הסופית מבוצעת הרדמה מקומית על מנת להקל על ההתאוששות לאחר הניתוח.
מהם היתרונות של הגישה המיקרוכירורגית להוצאת נוזל זרע מיותרת האשך (MESA)?
התאים שנמצאים באשך ומושגים על ידי TESA ו-TESE הם לרוב ללא תנועה.
האמבריולוג במעבדה נזקק להבדיל בין תא מת לחי לפני הזרקתו לביצית, וכאשר אין תנועה יש צורך לעיתים להשתמש בבדיקות נוספות. שיטת ה-PESA בדקירה עיוורת הינה אומנם פשוטה יותר אולם בעלת אחוזי הצלחה נמוכים יותר, ובעלת סיכון גבוה יותר לדימום. הגישה המיקרוכירורגית מאפשרת אחוזי הצלחה גבוהים עם סיכון נמוך לסיבוכים.
לעיתים, קיימים מצבים בהם לא ברור מלכתחילה האם מדובר בהפרעה חסימתית או שאינה חסימתית.
במצבים אלו רצוי להתחיל את הניתוח עם TESE – במידה ונמצא זרע בצורה המעידה על חסימה – ניתן להמשיך באותו ניתוח ל-MESA על מנת לקבל תאים נעים. במידה ולא נמצא זרע, או שנמצא בכמות קטנה מדי – דבר המעיד על הפרעה לא חסימתית, ניתן להרחיב את החתך ולהמשיך לניתוח מיקרוטסה. למקרים אלו קיים צורך להכרת מיגוון השיטות הניתוחיות ולקבלת החלטות בזמן אמת.
